סקס מוצלח = נישואין מוצלחים
נכון או לא נכון? תלוי את מי שואלים. יש מי שיגידו שהתשוקה המינית נעלמת אחרי ארבע השנים הראשונות. אחרים יאמרו שגם אם תקשרו את גורלכם עם "הנפש התאומה" שלכם, שום דבר לא מבטיח הצלחה לאורך שנים
מירית בת ה-26 כותבת: "החבר שלי, שאני מאוהבת בו בטירוף, הציע לי לאחרונה נישואין. מצד אחד אני רוצה להגיד לו 'כן', אבל מצד שני אני חוששת שלא חלקנו יותר מדי נושאי עניין משותפים או חברים, ואנחנו גם לא מתאימים בהרבה מאוד מובנים. אולי חוץ מבמיטה, שבה אנחנו ממש 'חיות רעות'. האם זו סיבה מספיק טובה לקשור את גורלי עם האדם שאני אוהבת?"
זו באמת שאלה מעניינת: האם כימיה מינית בין שני אנשים מספיקה כדי להחזיק נישואין לאורך שנים? התשובה המיידית תהיה כמובן "לא", משום שכאשר המשיכה הפיזית תיגמר, את תהיי עלולה למצוא את עצמך בלא כלום. העצה הזו מבוססת על העובדה הלא כתובה, שאהבה המושתתת על מיניות אינטנסיבית נמשכת בממוצע כארבע שנים. לאחריהן הגוף יפסיק לייצר את כל ההורמונים "המשוגעים", ואז תעברו, את ובן זוגך, לשלב אחר של חיבור.
ובכל זאת, למרות ש"כלל ארבע השנים" נכון בדרך כלל, לא מעט זוגות מצליחים לשמר את הקשר ביניהם לאורך זמן ממושך, ואפילו להפוך את התשוקה המינית לחלק בלתי נפרד מהזוגיות שלהם.
לפעמים גם קורה, ששני אנשים הנחשבים להפכים ממשיכים למצוא עניין אחד בשני בגלל המסתוריות, תחושת חוסר ההשגה והפיתוי ההדדי. אני אישית מכיר זוג שחגג לאחרונה 17 שנות נישואין. לשניים שלושה ילדים, והם עדיין לא מסוגלים להוריד את הידיים אחת מהשנייה.
אז אולי הדרך לבחון את השאלה היא לחפור בנושא מכיוון אחר: האם החבר שלך הוא הטיפוס שמפגיז את האימייל שלך במכתבי האהבה? אנחנו מדברים כמובן על זוגות שהם החברים הכי טובים, סוג של נשמות תאומות, שחולקים בהרמוניה כמעט כל נושא בחייהם, וזה למרות שהניצוץ המיני ביניהם אבד – או שמעולם כלל לא היה קיים. אז אולי קשר מהסוג הזה מעניק חמימות וביטחון גם בגילאים מאוחרים יותר, אבל מה תעשי במשך 20 השנים חסרות הסקס של אמצע החיים? האם תוותרי עליהן?
נשים רבות יגידו לך, שתחושת הנחשקות היא אחד הדברים החשובים ביותר שנשים רוצות מגבר. יחד עם זאת, לאישה המודרנית כיום יש רשימה כל כך ארוכה של דרישות מהגבר המושלם שלה, שלפעמים היא מתעלמת ממה שמסתתר לו מתחת למכנסיים. תוסיפי לכך את עניין האלכוהול, שמטשטש לפעמים את הגבולות ומאפשר לכן, הנשים, להעביר את הלילה במיטה עם מישהו שהוא "מתאים" אבל לא משגע אתכן בתשוקה, במחשבה ש"אפשר לעבוד על זה". הניסיון לעומת זאת מלמד, שאם זה לא עובד בפעם הראשונה, זה בטח לא יעבוד בעתיד.
וזה בעצם הדבר הנפלא הזה, שנקרא תשוקה מינית. היא מחברת באופן מיידי בין אנשים מסוימים, כמו כוח בלתי ניתן לשליטה. חוקרי מדע גם יתרצו את זה בלוגיקה הגיונית: סוג כזה של משיכה קשור לפרומונים, והוא הדרך להעלות את הסיכוי לחיבור גנטי נכון בין שני אנשים.
אם היינו חיים בעולם אידאלי, כל אחד היה מתחתן עם הנפש התאומה שלו, חולק איתו את אותם תחומי עניין, והוא בטח גם היה מושא החלומות שלו. אבל מעטים הם האנשים שימצאו באדם אחד איכויות רבות כל כך להן הם זקוקים.
השורה התחתונה: אם תשאלו את מרבית הנשים, הן יספרו שהאהבות הגדולות של חייהן נפלו לתוך קטגוריות שונות: "זו היתה תשוקה אדירה", "הוא היה הנפש התאומה שלי", "החברות הטובה בינינו החזיקה את הקשר" וכיו"ב. מה שאומר, שאין ערבות לקשר ארוך-טווח בשום צירוף, אז למה שמשהו יעצור אותך מלהינשא למישהו שאיתו הכימיה המינית היא נהדרת?
